חוק הביטוח הלאומי מגדיר שלוש
קצבאות שונות על-פי קבוצות גיל לאנשים התלויים בעזרת הזולת בביצוע פעולות היומיום:
(א) גמלה לילד נכה – לילדים שעדיין לא הגיעו לגיל 18. (ב) קצבה לשירותים מיוחדים
לנכים – לבני 18 עד גיל פרישה. (ג) גמלת סיעוד – למי שהגיעו לגיל פרישה. מבחני
הזכאות ורמות הגמלה שונים מקבוצה לקבוצה. בסקר זה נתמקד בשתי הקבוצות הראשונות –
ילדים המקבלים גמלה לילד נכה ומקבלי הקצבה לשירותים מיוחדים.
הגמלה לילד נכה
נועדה לסייע למשפחה המטפלת בילד עם צרכים מיוחדים בהוצאות הכרוכות בטיפול האישי
והסיעודי בו או בכל טיפול אחר שנועד לשפר את תפקודו, ולעודד אותה לטפל בילד במסגרת
הבית והקהילה. בשנה האחרונה עלה קצב הגידול במספר הילדים המקבלים את הגמלה כתוצאה
מהרחבת העילות המזכות בגמלה. בדצמבר 2014 הגיע מספרם לכ-42 אלף, שהם על-פי ההערכות
כ-15% מסך הילדים עם צרכים מיוחדים החיים בישראל.הקצבה לשירותים
מיוחדים משולמת לבני 18 עד גיל הפרישה (ולעתים, לפי
בחירתם, גם לאחר גיל הפרישה) והיא מסייעת למי שתלויים בעזרת הזולת בביצוע פעולות
היומיום או שזקוקים להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמם או לאחרים. כ-49 אלף
אנשים קיבלו ב-2014 קצבה זו מדי חודש. מספר המקבלים בשנה זו הוסיף לגדול לעומת השנים
קודמות, בין היתר בגלל הרחבת תנאי הזכאות לקצבה על-פי מבחן ה-IADL.פרסום
זה מציג את מאפייניהם של מקבלי קצבאות אלה בשנת 2014, תוך הבחנה בין מי שהצטרפו
בשנה זו לבין מי שהחלו לקבל אותן בשנים הקודמות.